המסר העיקרי הוא - MPLS, הדור הבא של ה-WAN, נתפסת כאלטרנטיבה ראויה לרשתות הקיימות כדוגמת ATM, Frame Relay ו-SONET, זאת בעקבות יתרונות רבים כגון קצבי תעבורה גבוהים, סקאלאביליות, QaS ועוד.
כיום קיימות מספר אלטרנטיבות וותיקות להקמת רשת נתונים מרחבית. בין האלטרנטיבות האלו ניתן למצוא פתרונות כמו ATM, Frame Relay ו-SONET. עם זאת, בתקופה האחרונה נראה כי הטכנולוגיה שמשתלטת על שוק זה היא MPLS (ר"ת של Multiprotocol Label Switching). היא מתאימה היטב לעבודה מול טכנולוגיות התעבורה המודרניות (כרשתות אופטיות) והיא מאפשרת קצבי תעבורה גבוהים, התלויים בתשתית עליה היא מופעלת, ועשויים להגיע עד 1Gbps, על תשתית אופטית.
תוך התחשבות בקצבים אלו, גודל מנה ב-MPLS יכול להיות 1,500 bytes - הרבה יותר מהתאים הקטנים בני ה-53 bytes, הבאים לידי ביטוי ב-ATM (Asynchronous Transfer Mode). בנוסף, הטכנולוגיה מבצעת שימוש בשיטת ניתוב חדשה וייחודית המכונה "ניתוב תוויות", לה מספר יתרונות משל עצמה - גמישות, סקאלאביליות, QoS ויכולות הנדסת התעבורה.
MPLS הוצג לראשונה על-ידי חברת סיסקו ונקרא אז Tag Switching. מאוחר יותר הטכנולוגיה הוצעה לארגון IETF (אוInternet Engineering Task Force), לצורך גיבוש תקן פתוח עבורה, ושמה הוחלף ל-MPLS (אוMulti-Protocol Label Switching).
לא ניתן לבצע השוואה ישירה בין MPLS לבין ATM, מאחר ומדובר למעשה בטכנולוגיות שונות, בעלות ייעוד שונה. IP הוא ה-Native Protocol של MPLS וניתן בקלות להעביר שירותי IP ל-MPLS, ברשתות המבוססות על ATM ו-Frame Relay. באופן תיאורטי, למרות ש-MPLS מיושם כרגע עם רשתות IP בלבד, אין כל הגבלה לסוג התעבורה שניתן להעביר עליו. המשמעות, היא יכולת העברת שירותים רבים על רשת אחת.
נראה שהטכנולוגיה הצפויה להשתלט על השוק בעתיד הקרוב, תכלול רשתות MPLS המשלבות IP. גרטנר הצהירה עוד ב-2005 שמדובר בהרבה יותר מ-Hype וכי MPLS היא הדור הבא של רשתות ה-WAN הארגוניות. גרטנר גם מעריכה ש-MPLS צפוי להחליף פתרונות Frame Relay ו-ATM בארגונים רבים.
איך זה עובד?
רשת ה-MPLS מבצעת ניתוב מנות על-בסיס כותרות MPLS (MPLS Hea/ ders) המכילות מספר תוויות כל אחת (או Labels) ובהן מידע מפורט אודות כל מנה. הנתבים הנמצאים בקצוות רשת ה-MPLS נקראים LERs (Label Edge Routers) והם האחראיים על מתן התוויות למנות השונות, הנכנסות לרשת. לאחר שהמנות נכנסו לרשת וקיבלו תוויות, הניתוב מתבצע על פי התוויות ולא לפי חיפוש בטבלאות IP - שיטה זו נחשבת למהירה יותר ונקראת Label Switching. הנתבים שמבצעים ניתוב מנות נקראים LSRs (או Label Switching Routers) והם נותנים למפעיל הרשת גמישות רבה, בכך שהם מאפשרים לו לשנות נתיבי תעבורה עבור סוגי מנות שונים ובכך לנהל תעבורה ברשת על-פי צרכים משתנים, בצורה גמישה ונוחה.
למרות האופטימיות הרבה, נראה שארגונים רבים עדיין מהססים לעבור ל-MPLS. הסיבות לכך מובהרות בסקר שנערך על-ידי פורסטר ובו נמצא כי המכשול הגדול ביותר במעבר ל-MPLS VPNs, בארגונים להם אין תוכניות לבצע מעבר שכזה, היא העלות (24% מהנשאלים). 19% מהנשאלים ראו בסיכוני אבטחה את המכשול הגדול ביותר לכך. החסרונות העיקריים של MPLS מסתכמים בכך שיישומו הוא תהליך מורכב, העלול להיות מסובך ויקר מדי לארגוני SMB. בנוסף, היישום נהיה כדאי יותר, ככל שהארגון מבוזר, ולכן MPLS אינו מציג אותה רמת תועלת עבור כולם.
שימושים עיקריים
אלה כמה מהשימושים האופייניים יותר לרשתות MPLS: חיבור בין אתרים מרוחקים; יישום טכניקות ניהול תעבורה מתקדמות וביצוע Traffic Engineering; קידום טלפוניית IP; קידום שירותי וידאו וקידום האבטחה באמצעות הסתרת כתובת ה-IP.
המוצרים הבולטים
ספקי המוצרים והשירותים שבולטים כיום בתחום ה-MPLS כוללים את: אינטרנט זהב מציעה הקמת IP-VPN מבוסס MPLS, כולל המרת קווי תקשורת; אלקטל מציעים מגוון פתרונות המשלבים טכנולוגיית MPLS ו-VPLS, פתרונות IP-VPN, פתרונות Triple Play ו-IPTV; בינת מבצעת הטמעת רשתות MPLS, כולל שירותי ייעוץ, תכנון ואפיון, ביצוע התקנות, תפעול ותמיכה; נורטל מציעה ציוד רשת מגוון, התומך ברשתות MPLS; סיסקו תומכת בכל היישומי ה-MPLS הקיימים כיום; Dorado Software מציעה תוכנה לניהול המיתוג ברשתות MPLS; Lucent מציעים ציוד רשתי תומך MPLS וריבוי שירותים; MRV - מציעה מגוון רחב של ציוד רישות.
מושגים שכדאי להכיר
יש קשת רחבה של מושגים טכניים שחושב להכיר בתחום. ביניהם נציין את: LSR (Label Switching Router) הוא נתב בו משתמשים ברשת מבוססת MPLS המאפשר לבצע ניתוב מבוסס תוויות. LDP (Label Distribution Protocol) הוא הפרוטוקול הבסיסי ליישום MPLS. LDP מאפשר לשני נתבים מבוססי תוויות (LSRs), להחליף ביניהם מידע, אודות מיפוי התוויות. RSVP-TE (אוResource Reservation Setup Protocol) הוא פרוטוקול חילופי ל-LDP המסוגל לשמור נתיב מסוים ברשת (מבחינת רוחב פס) לצורך תעבורת מנות.FEC (Forwarding Equivalence Class). ה-FEC מתאר מספר מנות ברשת, המיועדות להגיע לאותו היעד או מכילות מאפיינים דומים. LSP (Label Switching Path) הוא נתיב תעבורה ברשת ה-MPLS, הנוצר על ידי פרוטוקול ה-LDP או RSVP-TE. הנתיב נוצר על-סמך ה-FEC.
סיכום
מדובר בטכנולוגיית רישות WAN שהולכת וצוברת פופולאריות. כדאי לדעת במה מדובר ולשקול יישום עצמאי או באמצעות שירות מנוהל.
התקציר לקוח מתוך תחקיר pCon בשם MPLS לרישות מתקדם.
הרחבות, ראיונות עם מומחים, טיפים מעשיים וקישורים להעמקה ניתן למצוא בכתובת -
http://www.pcon.co.il/v5/Debrief.asp?debrief=776
למאמרים מקצועיים ואובייקטיביים נוספים של קובי שפיבק, בתחומי מידע מחשבים ואינטרנט, באתר "מאמרים" ראה - http://www.articles.co.il/author/1944
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
